וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֧וּל לְנַעֲר֛וֹ ט֥וֹב דְּבָרְךָ֖ לְכָ֣ה ׀ נֵלֵ֑כָה וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הָעִ֔יר אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃
האָט שָאול געזאָגט צו זײַן יונג: דײַן װאָרט איז גוט; קום לאָמיר גײן. און זײ זײַנען אַװעק צו דער שטאָט װאָס דאָרטן איז געװען דער געטלעכער מאַן.
מלבי"ם
ויאמר שאול ראה כי טובה עצת הנער שהוא יהיה השואל והנותן ולכן אמר לכה נלכה אתה תהיה העקר בהליכה ואני הטפל וגם זה היה מאת ה' שיחשוב שאול להתנכר לפני הרואה לבל יתראה לפניו כאיש נכבד וראה כי בכ"ז הכיר הרואה כי עליו יציץ נזרו:
מנחת שי
לכה נלכה. כן כתיב נלכה לא ונלכה בוי"ו וזה ברור ממסורת הגדולה דחשיב הדין פסוקא באלפא ביתא מן תרתין תיבותא לא נסבין וא"ו בריש תיבותא ומטעין אינשי בהון: